סיפור עם קוריאני

 

מקורו של העולם (אגדה קוריאנית)
לפני זמן רב, טרם היו על פני האדמה ימים, הרים נחלים ויערות, השליט העליון היה היחיד שהביט באדמה ממקום מושבו בארמון השמיים שלו.

יום אחד, שיחקה ביתו האהובה של אותו שליט עליון בעננים הלבנים, כשלפתע החליקה מאצבעה טבעת הזהב אותה ענדה ולא עלה בידה לתפוס אותה. צנחה הטבעת מטה, מטה אל התהומות שמתחת לממלכת השמיים.

“אבי היקר, הטבעת היפה שנתת לי החליקה מאצבעי ואני חוששת שהיא נפלה אל הארץ” יבבה הילדונת בעצב בפני אביה.
“אל נא תבכי ילדתי, אנחנו נמצא אותה”
השליט העליון קרא אליו את שר צבאו- היה זה איש גדול ממדים בעל מראה מאיים שידוע היה בחוכמתו ואומצו.
“ביתי הפילה אל הארץ טבעת זהב יקרה. רד אל הארץ והשב אילי את הטבעת” ציווה השליט העליון.
” פקודתך תבוצע מייד הוד מעלתך” ענה הענק תוך שהוא משתחווה בכבוד.

שר הצבא השמימי עטה את שריונו, לקח את חרבו בידו וירד על ענן לבן אל הממלכה הארצית, שלא הייתה אלא מדר שומם מכוסה כולו בבוץ טובעני ודביק.
‘כיצד אמצא את הטבעת בתוך אוקיינוס הבוץ הזה?’ שאל את עצמו שר הצבא הענק, הכניס את כפותיו האדירות אל האדמה הדביקה והחל מחפש, אך לא היה זכר לטבעת.

‘אולי נפלה הטבעת לעומק רב יותר?’ חשב לעצמו שר הצבא האדיר והחל לחפור יותר ויותר עמוק.
הוא חפר ערמות של בוץ אך לא היה זכר לטבעת. מדיו היו דביקים מבוץ צהוב ומגפיו התמלאו מים, אך הוא לא התייאש. הוא לא רצה לאכזב את אדונו ולשוב בידיים ריקות.
מבלי לחשוב כלל על מדיו הוא כרע ברך הבוץ והחל מחליק את הקרקע עם כפותיו האדירות, אך עדיין טבעת הזהב הקטנה נותרה חבויה.
הוא החל לנעוץ בבוץ את אצבעותיו בתקווה למצוא כך, בעומק רב עוד יותר, את הטבעת האבודה, אך לרוע המזל כל ניסיונותיו כשלו.
לא עזר לו דבר: לא כוחו ולא גודלו, לא חוכמתו, לא ניסיונו הרב כשר צבא. שום דבר לא סייע לו

למצוא את הטבעת ולאחר כל החיפושים הוא נאלץ לעלות בחזרה השמימה אל אדונו מבלי לעמוד במשימתו.

“לא נשנה דבר” אמר השליט, עם מעט אכזבה בקולו. הוא פנה אל ביתו, שיבבה בבכי והשתנקה מהדמעות. “יבשי את דמעותייך יקרה, אצווה שיכינו לך טבעת חדשה, יפה עשרת מונים מקודמתה האבודה”.

עשרות, מאות ואלפי שנים חלפו עברו להן.
על האדמה, עדיין בוצית ולחה, החלו לאט לאט חיים להיברא: עצים ופרחים החלו צומחים, החרקים ובעלי החיים החלו לאכלס את היערות ואפילו בני האדם כבר החלו להתקיים. לא היה זה עוד העולם הריק, עזוב ובוצי שהכיר שר הצבא. להפך- תודות לו ולמאמצים הכנים והאדירים שהשקיע בחיפוש אחר הטבעת עברה האדמה על פני כדור הארץ מהפך.
היכן שהוא גרף את הבוץ נוצרו ימים והיכן שערם אותו נוצרו הרים וגבעות, היכן שהוא החליק את האדמה עם כפתו האדירה נפרשו ערבות רחבות ידיים והיכן שהעמיק חפור עם אצבעותיו נוצרו הנהרות והנחלים.
וכך, בזכות הטבעת האבודה של ביתו של השליט העליון, קיבלה אדמת כדור הארץ את מראה פניה.

הצעה לפעילות יצירה:

ילדים אוהבים לפסל ולשחק בסוגים שונים של “בצקים” חימר, פלסטלינה, קרמיקל, בצק מלח ועוד גרסאות רבות. העבודה בחומרים אלה מזמנת התנסויות במוטוריקה עדינה, מגע עם מרקמים שונים ומקום להפעלת הדמיון בדרכים מקוריות.

בעקבות הסיפור אני מזמינה אתכם ליצור באופן מופשט או מובנה עם אחד מחומרי הלישה. אלה חומרים זולים הזמינים בכל חנות “סטוק” או יצירה ואת חלקם ניתן להכין בבית מחומרים שאינם צבועים/ רעילים אפילו לקטנטנים בני שנה (כמו בצק מלח)

בקישור הבא בפינטרסט שלי תוכלו למצוא רעיונות והשראות ליצירה ואילו מתכון בעברית להכנת בצק מלח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גלילה למעלה